<h1>ראבי"ה סימן תקנ"ח</h1>
<h2>דף ב.</h2>
תניא בתוספתא דמגילה [פ"א ה"ב] היוצא בשיירא והמפרש בספינה קורין בארבעה עשר. וכן כתוב בהלכות גדולות לא אמרו להקדים אלא לכפרים. ויש מרבותי שאמרו אם אין בידם מגילה מוטב שיקראו ויקדימו ממה שלא יקראו כלל. וכן נראה בעיני, דגרסינן בירושלמי דמגילה [פ"א ה"א] תניא רבי נתן אומר כל החודש כשר לקרות המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם וגומר אמר רבי חלבו ובלבד עד חמשה עשר, דאמר רבי אבהו ולא יעבור ולא יְעַבֵר כל החודש כשר לקרות המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל סעודה אין עושין אלא בארבעה עשר וחמשה עשר ויהיו אילו לסעודה ואילו לקריאה. ואפילו קודם אחד עשר נראה לי, דקריאת [אחד עשר] לא תנן אלא לכפרים משום יום הכניסה, אבל להולכי דרכים לא, מדלא אמר רבי חלבו ובלבד מאחד עשר ועד חמשה עשר, שמע מינה כדפרישית. ותו ראיה, דגרסינן בפרק ראשון דפסחים [ו' ע"א] אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אינו זקוק לבער [לאחר שלשים יום זקוק לבער], ואמר רבא הא דאמרינן קודם שלשים אינו זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער, משמע מהתם דבתוך שלשים אפילו אין דעתו לחזור אף על גב דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה ומיחייב ליבדוק. וההיא דתוספתא בשאפשר לו לקרות עמהם.
<h2>דף ה.</h2>
תניא בתוספתא דמגילה [פ"א ה"ב] היוצא בשיירא והמפרש בספינה קורין בארבעה עשר. וכן כתוב בהלכות גדולות לא אמרו להקדים אלא לכפרים. ויש מרבותי שאמרו אם אין בידם מגילה מוטב שיקראו ויקדימו ממה שלא יקראו כלל. וכן נראה בעיני, דגרסינן בירושלמי דמגילה [פ"א ה"א] תניא רבי נתן אומר כל החודש כשר לקרות המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם וגומר אמר רבי חלבו ובלבד עד חמשה עשר, דאמר רבי אבהו ולא יעבור ולא יְעַבֵר כל החודש כשר לקרות המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל סעודה אין עושין אלא בארבעה עשר וחמשה עשר ויהיו אילו לסעודה ואילו לקריאה. ואפילו קודם אחד עשר נראה לי, דקריאת [אחד עשר] לא תנן אלא לכפרים משום יום הכניסה, אבל להולכי דרכים לא, מדלא אמר רבי חלבו ובלבד מאחד עשר ועד חמשה עשר, שמע מינה כדפרישית. ותו ראיה, דגרסינן בפרק ראשון דפסחים [ו' ע"א] אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אינו זקוק לבער [לאחר שלשים יום זקוק לבער], ואמר רבא הא דאמרינן קודם שלשים אינו זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער, משמע מהתם דבתוך שלשים אפילו אין דעתו לחזור אף על גב דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה ומיחייב ליבדוק. וההיא דתוספתא בשאפשר לו לקרות עמהם.
